רגע שקט עם חימר: ביקור בסטודיו שלנו באבשלום
לפעמים הדרך למקום חדש מתחילה בלי לדעת בדיוק למה לצפות.
לאחרונה הגיע אורח לסטודיו הקרמיקה שלנו באבשלום, בעוטף עזה, עם אתגר אישי קצת שונה: לעצור לרגע, לשבת מול גוש חימר ופשוט להתחיל ליצור.
בהתחלה זה אפילו נשמע פשוט מדי. בלי צניחה חופשית, בלי אקסטרים ובלי אדרנלין. רק לשבת בשקט ולעבוד עם הידיים.
אבל דווקא זה התברר כאתגר האמיתי - להאט.
הוא הגיע בלי תוכנית ברורה, ולכן יבגניה הציעה לו להכין ספל. לאט־לאט, מתוך גוש חימר חסר צורה, התחיל להיווצר משהו ממשי.
הספל נשאר בסטודיו לשריפה הראשונה. בהמשך הוא יחזור כדי לצבוע אותו, לזגג אותו ולהעביר אותו שריפה נוספת.
כך ביקור אחד הפך באופן לא צפוי לסיבה לחזור.
לפני שהגיע לסטודיו, הוא עצר בבסיס הצבאי הישן שלו, שנמצא במרחק של דקות ספורות מאבשלום. הביקור שם העלה זיכרונות, מחשבות ורגשות הקשורים לשנים האחרונות ולאירועי 7 באוקטובר.
ואז הוא התיישב מול החימר.
הידיים עסוקות. תשומת הלב עוברת לפרטים הקטנים - איפה ללחוץ, מה לתקן, ואיך להפוך בהדרגה גוש חסר צורה למשהו ממשי.
ולמשך זמן מה, הרעש הבלתי פוסק בראש נעשה שקט יותר.
עבודה עם חימר יכולה להפוך לסוג של מדיטציה.
במהלך הביקור דיברנו הרבה על 7 באוקטובר, על התנדבות, על העזיבה של האזור ועל החזרה הביתה. דיברנו גם על הסטודיו - מקום שנולד מתוך אהבה לקרמיקה, ובהמשך הפך עבור אנשים רבים למרחב של יצירה, רוגע וחיבור אנושי.
אולי זה לא סיפור על גבורה גדולה ורועשת.
אולי זה סיפור על הבחירה ליצור משהו חדש במקום שעבר כל כך הרבה.
על להחזיר חיים למקום שבו היה הרבה כאב.
לפעמים ממש בידיים - מתוך גוש חימר.
אם מעולם לא עבדתם עם חימר, אתם מוזמנים להגיע אלינו למפגש אחד או לכמה מפגשים.
אפשר להגיע עם רעיון ברור של מה רוצים ליצור.
ואפשר גם להגיע בלי שום רעיון.
אולי תצאו עם משהו שיצרתם בעצמכם.
ואולי גם עם ראש קצת יותר שקט.
הכתבה מבוססת על פוסט בפייסבוק שכתב אורח לאחר ביקור בסטודיו שלנו באבשלום.
כותב הפוסט המקורי: Evgeny Fridkin